אני יודעת. בחדשות הכותרות מספרות על מלחמה צפויה מול אירן, על עליית מחירי הלחם, על המצרים שמאיימים על הגבול הדרומי , והלב דואג. אבל כל זה אינו מצדיק את קשר השתיקה שאליו אני מבקשת להפנות אותכם.
מאת פרופסור מאירה וייס
אני מתייחסת לקשר השתיקה מסביב לכתבה ששודרה בתוכניתה של אושרת קוטלר (ערוץ 10) על ההתעללות הנוראה בעולי תימן במחנה "חאשד" לפני 63 שנים.
הכתבה מתארת את מחנה חאשד, שנוסד בעדן עבור יהודי תימן שהגיעו ברגל, על טפם ותכשיטיהם, עברו כ-100 ק"מ, והגיעו למחנה. כבר בדרך רבים מהם איבדו יקירים, והגיעו למחנה פצועים, חולים, כשעל גבם שקים של עצמות מוכנים לקבורה.
בהגיעם למחנה, נתקלו בזוועה נוספת שעליה מספרת הכתבה. ההתעללות שחוו העולים באותו מחנה התבטאה בדחיסת אלפי אנשים למקום המסוגל להכיל 500, במחסור במים והתייבשות במדבר לוהט, במחסור בטיפול רפואי וסיעודי, באימהות צעירות שנאלצו ללדת על החול כשרבות מהן מתו מיד אחר כך ובגופות מונחות על הקרקע ששמשו כמצע לדריכה. מתי שמענו תיאור מזוויע מזה?
נכון, זה קרה לפני שנים, הג'וינט, הוא זה שארגן את המחנה ודווקא ישראל, בדמותו של דוד בן גוריון, מתגלה כמלאך המושיע. לצערי, מלאך זה, הופך עצמו למתעלל קשה באותם עולים בדיוק. העולים הגיעו היישר משם לישראל וכבר בשדה התעופה, רבים מהם הופרדו מילדיהם.
השוני בין התפיסה של ארגון הג'וינט את העולים התימנים ובין השלטונות הישראלים כמה שנים מאוחר יותר, אינו גדול.. אני ידעתי את העובדות מזמן וניסיתי שלא לשתוק. אני מאמינה שגם הסטודנטים שלי ידעו את העובדות. כל מי שהתעניין, ואפילו מעט, יכול היה לדעת את העובדות מקריאה, או מנוכחות בדיונים של ועדת החקירה האחרונה בעניין ילדי תימן הנעלמים, שבה עלתה גם סוגיית ההתעללות בחאשד עדן.
כתבתי רבות על הפרשה, וניסיתי להסביר אותה במונחים סוציולוגים אנתרופולוגים, אבל, כאמור, אני מאד מוטרדת עכשיו מהשתיקה לגבי הכתבה בעיתונות וברשתות האינטרנט.
השתיקה מהווה המשך ישיר של ההתעללות והזוועה. איך ייתכן? אני לא רוצה להעמיד לדין אף אחד. אני רוצה את חשיפת האמת וההכרה בקורבנות. מישהו דיבר על הקורבנות במונחים של טראומה או פוסט טראומה? מישהו התייחס אליהם במונחים טיפוליים? מישהו הנציח את שמות הנספים בדרך לישראל או במחנה? לצערי, התשובות הן שליליות.
לצפייה בכתבה במלואה:
מאת פרופסור מאירה וייס
אני מתייחסת לקשר השתיקה מסביב לכתבה ששודרה בתוכניתה של אושרת קוטלר (ערוץ 10) על ההתעללות הנוראה בעולי תימן במחנה "חאשד" לפני 63 שנים.
הכתבה מתארת את מחנה חאשד, שנוסד בעדן עבור יהודי תימן שהגיעו ברגל, על טפם ותכשיטיהם, עברו כ-100 ק"מ, והגיעו למחנה. כבר בדרך רבים מהם איבדו יקירים, והגיעו למחנה פצועים, חולים, כשעל גבם שקים של עצמות מוכנים לקבורה.
בהגיעם למחנה, נתקלו בזוועה נוספת שעליה מספרת הכתבה. ההתעללות שחוו העולים באותו מחנה התבטאה בדחיסת אלפי אנשים למקום המסוגל להכיל 500, במחסור במים והתייבשות במדבר לוהט, במחסור בטיפול רפואי וסיעודי, באימהות צעירות שנאלצו ללדת על החול כשרבות מהן מתו מיד אחר כך ובגופות מונחות על הקרקע ששמשו כמצע לדריכה. מתי שמענו תיאור מזוויע מזה?
נכון, זה קרה לפני שנים, הג'וינט, הוא זה שארגן את המחנה ודווקא ישראל, בדמותו של דוד בן גוריון, מתגלה כמלאך המושיע. לצערי, מלאך זה, הופך עצמו למתעלל קשה באותם עולים בדיוק. העולים הגיעו היישר משם לישראל וכבר בשדה התעופה, רבים מהם הופרדו מילדיהם.
השוני בין התפיסה של ארגון הג'וינט את העולים התימנים ובין השלטונות הישראלים כמה שנים מאוחר יותר, אינו גדול.. אני ידעתי את העובדות מזמן וניסיתי שלא לשתוק. אני מאמינה שגם הסטודנטים שלי ידעו את העובדות. כל מי שהתעניין, ואפילו מעט, יכול היה לדעת את העובדות מקריאה, או מנוכחות בדיונים של ועדת החקירה האחרונה בעניין ילדי תימן הנעלמים, שבה עלתה גם סוגיית ההתעללות בחאשד עדן.
כתבתי רבות על הפרשה, וניסיתי להסביר אותה במונחים סוציולוגים אנתרופולוגים, אבל, כאמור, אני מאד מוטרדת עכשיו מהשתיקה לגבי הכתבה בעיתונות וברשתות האינטרנט.
השתיקה מהווה המשך ישיר של ההתעללות והזוועה. איך ייתכן? אני לא רוצה להעמיד לדין אף אחד. אני רוצה את חשיפת האמת וההכרה בקורבנות. מישהו דיבר על הקורבנות במונחים של טראומה או פוסט טראומה? מישהו התייחס אליהם במונחים טיפוליים? מישהו הנציח את שמות הנספים בדרך לישראל או במחנה? לצערי, התשובות הן שליליות.
לצפייה בכתבה במלואה:
לעזאזל ! האמת נחשפת לאט לאט...
השבמחק